פסק-דין בתיק בר"ע 494/08

בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים-החייבים לבטל החלטה קודמת של ראש ההוצאה לפועל בגדרה אושרה מכירת דירתם במסגרת הליכי מימוש משכנתא הננקטים על ידי המשיב.

העובדות הצריכות לעניין

1.         ביום 31.7.05 פתח המשיב-הבנק בהליכי מימוש משכנתא הרשומה על זכויות המבקשים-החייבים בדירתם לטובתו, לאחר שפיגרו בתשלומי ההלוואה. ב"כ המשיב מונה ככונס נכסים על הדירה (להלן גם: "הנכס").

2.         בעקבות פניית המבקשים לכונס, הגיעו הצדדים להסדר תשלומים, אשר נחתם ביום 13.12.05, בנוכחות עורך-דינם של המבקשים דאז, וקיבל תוקף של החלטה על ידי ראש ההוצאה לפועל (להלן: "ההסכם הראשון").

3.         הפרות נוספות של המבקשים גרמו לחידוש הליכי המימוש, ושוב, בעקבות פניית המבקשים לכונס להשהיית הליכי הפינוי, נחתם הסכם בין הצדדים, ביום 9.3.08, במסגרתו הביעו המבקשים הסכמתם ונתנו אישורם למכירת הדירה בשיתוף פעולה עם הכונס, הצהירו כי ידוע להם שזכותם למכר עצמי של הדירה פקעה וויתרו על זכותם לפדיון הדירה (להלן: "ההסכם השני").

4.         לאחר קבלת הצעות ממציעים שונים לרכישת הדירה, ערך כונס הנכסים ישיבת התמחרות למכירת הדירה ביום 11.5.08, אליה הוזמנו גם המבקשים, ואיפשר להם, על אף האמור בהסכם השני, לפדות את הדירה. על פי חוות דעת שמאית מיום 23.3.08 הוערך שווי השוק של הדירה בסך של 2,100,000 ש"ח ובמימוש מהיר בסך של 1,800,000 ש"ח. בתום ההתמחרות הוכרז על זוכה, אשר הציע סך של 1,880,000 ש"ח. במאמר מוסגר יצויין, כי ימים ספורים לאחר ההתמחרות חזר בו הזוכה מהצעתו בכפוף לתשלום הפיצוי המוסכם בגין חזרתו מההצעה והכונס פנה למציע שהציע את ההצעה השנייה בגובהה, אשר הסכים להשוות את הצעתו להצעה הראשונה שזכתה בהתמחרות.

5.         ביום 21.5.08 הגיש הכונס לראש ההוצאה לפועל "בקשה למתן הוראות לאישור מכר דירה, למתן צו פורמלי ולהעברת כספים לזוכה". עוד באותו יום אישר ראש ההוצאה לפועל את מכר הדירה ואת העברת הכספים למשיב על חשבון החוב (להלן: "החלטת אישור המכר"). ביום 25.5.08 הודיע ב"כ הכונס לב"כ המבקשים דאז, עו"ד זיו סימון, דבר אישור המכר, ודרש כי המבקשים יפנו את הדירה לא יאוחר מיום 15.6.08.

6.         ביום 27.5.08 הגישו המבקשים בקשה דחופה לביטול החלטת אישור המכר, במסגרתה טענו כי בידיהם הצעתו של מציע אחר (מר ציון פרץ) אשר מוכן לרכוש מחצית מזכויותיהם בדירה תמורת 1,000,000 ש"ח וכן להעמיד לרשותם הלוואה בסך היתרה הדרושה לפדיון המשכנתא, ובדרך זו תיפדה המשכנתא והמבקשים לא "ייזרקו לרחוב". לבקשה צורף תצהירו של המבקש וכן תצהירו של המציע מטעמו, מר פרץ. כן טענו המבקשים, כי לא ניתנה להם האפשרות להגיב במועד על בקשת הכונס לאישור המכר. לאחר קבלת תגובת המשיב, אשר התנגד לבקשה, דחה ראש ההוצאה לפועל את הבקשה, בהחלטה מיום 2.6.08, היא ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שלפניי.

החלטת ראש ההוצאה לפועל נשוא הבקשה

7.         כאמור, ראש ההוצאה לפועל דחה את בקשת המבקשים לביטול החלטת אישור המכר ונימק זאת כך:

"הכלל הוא שההחלטה על אישור המכר הינה החלטה סופית שאין לבטלה אלא בנסיבות מיוחדות וחריגות.

בענייננו, החייבים אינם מצביעים על כל פגם בהליך המכר; הסכם המכר עם הקונים נערך לאחר קיום התמחרות שבה היו נוכחים במהלך הליך ההתמחרות; תמורת המכר אינה חורגת מהשמאות של הנכס; הקונים כבר שילמו את תמורת המכר, שאף הועברה, בחלקה, לידי הזוכה ע"ח פירעון החוב.

זאת ועוד, לחייבים ניתנו מספר הזדמנויות להסדיר את חובם על פי ההסדרים שחתמו עם הכונס; החייבים הסכימו בהסדר האחרון שהכונס ימכור את הנכס ושהם לא יתנגדו להליך המכר ע"י הכונס; החייבים יכלו להביא כל מציע מטעמם להשתתף בהליך ההתמחרות.

ואף זאת, ההצעה שהחייבים מביאים אינה ברורה דיה ולא נראה שיש בה יתרון שמצדיק את ביטול המכר. מכל מקום, ספק רב אם הצע[ת] החייבים יכולה להביא למניעת מימוש הנכס בשלמותו, כטענת החייבים, וזאת לנוכח החובות הרבים והגבוהים התלויים כנגד החייבים, מעבר לחוב המובטח במשכנתא נשוא דיוננו.

בנסיבות אלה, נראה שהכף נוטה בבירור לטובת האינטרסים שעומדים בצד אישור המכר שכוללים בין היתר את אינטרס ההסתמכות של הקונים, אינטרס הזוכה ואפילו האינטרס של החייבים, כפי שתואר לעיל, שכן כאמור, ספק רב אם הצעת החייבים תמנע את מימוש הנכס לנוכח חובות אחרים התלויים נגדם בעוד שעיכוב המכר רק יכול להביא לתפיחת חובם בגין הפרשי ריבית והצמדה. השוו: רע"א 4891/04 שמואל וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ, פד"י נח(6) 751, שם בעמ' 725-726.

לאור האמור, עיכוב ההליכים מבוטל".

תמצית טענות הצדדים

8.         בבקשה מלינים המבקשים על החלטת ראש ההוצאה לפועל ועל נימוקיו. המבקשים תמהים כיצד קבע ראש ההוצאה לפועל כי ההצעה של המציע מטעמם "אינה ברורה דיה", מאחר שצורף תצהירו של המציע  בה פירט במפורש את סכום הצעתו, וכן הצהיר כי הוא מוכן להעמיד ערובה, כפי שיקבע ראש ההוצאה לפועל. עוד טוענים המבקשים, כי הנימוק בדבר חובותיהם האחרים של המבקשים אינו רלבנטי, משום שתיק ההוצאה לפועל "דן אך ורק בזכויות בעל המשכנתא ובתשלום החוב אליו ותו לא". על פי הטענה, הצעת המציע מטעמם תפדה את המשכנתא, ובכך תם תפקידו של הכונס במסגרת תיק ההוצאה לפועל. המבקשים חוזרים על טענותיהם לפני ראש ההוצאה לפועל, כי לאחר ההתמחרות הודיע המבקש לכונס על קיומו של המציע מטעמו ונאמר לו על ידי הכונס כי לאחר שהכונס יגיש בקשה לאישור המכר יוכל המבקש לציין זאת בתגובתו לבקשה, ואולם בפועל, לא נתאפשר להם להגיב על בקשת הכונס לאישור המכר. עוד טוענים המבקשים, כי יש להתחשב בזמן הקצר שחלף בין מועד החלטת אישור המכר לבין המועד בו הגישו בקשתם (לטענתם, ארבעה ימים כולל שישי-שבת).

אשר להסכמים שנחתמו בין הצדדים נטען, כי המשיב לא עדכן בלשכת הוצאה לפועל את התשלומים ששילמו המבקשים למשיב על פי ההסכם הראשון. ובאשר להסכם השני נטען, כי אין תוקף ל"ויתורם" של המבקשים על זכויותיהם לפדיון הדירה, בשל הוראות החוק הקוגנטיות בעניין זה.